Yevamoth
Daf 66a
חָֽלְצָה בְמַנְעָל חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. 66a לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי מֵאִיר. וְרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֵין חוֹלְצִין בְּמַנְעָל. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַכְתִּי לִנְצִיבִּין וְרָאִיתִי שָּׁם זָקֵן אֶחָד וְנַמְתִּי לוֹ. בָּקִי לָךְ רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּתֵירָה מִיָּמֶיךָ. וְנוֹמֶה לִי. רִבִּי. שּׁוּלְחָנִי הָיִיתִי בְּעִירִי וְעַל שּׁוּלְחָנִי הָיָה תָדִיר. וְנַמְתִּי לוֹ. רָאִיתוֹ חוֹלֵץ בְּיָמֶיךָ. בְּמָה הָיָה חוֹלֵץ. בְּמַנְעָל אוֹ בְסַנְדָּל. אָמַר לִי. רִבִּי. וְכִי יֵשּׁ סַנְדָּל בִּמְקוֹמֵינוּ. וְאָמַרְתִּי. מָה רָאָה רִבִּי מֵאִיר לוֹמַר. אֵין חוֹלְצִין בְּמַנְעָל.
Traduction
. '' Si cet acte a été accompli à l'aide d'un soulier ordinaire, est-il dit, il est valable ''. D'après qui est-il besoin de dire que cet acte est valable? D'après R. Meir, qui dit de ne pas employer (en principe) un tel soulier pour cet acte (et le fait accompli ainsi est seul valable). On a enseigné que R. Yossé dit (464)Tossefta à ce traité, ch. 12.: Il m'est arrivé d'aller à Necibin; j'y ai vu un vieillard, et je lui ai demandé s'il est au courant des faits et gestes de R. Juda b. Bethera son contemporain; il m'a répondu avoir exercé la profession de changeur et, comme tel, avoir souvent vu chez lui ledit rabbi. -Je lui ai demandé alors s'il l'avait vu de son temps opérer le déchaussement, et avec quelle chaussure opérait-on la cérémonie? Était-ce avec un soulier ordinaire, ou une sandale? -Mais, répliqua-t-il, nous n'avons guère de sandales dans notre province (le doute n'est pas possible). Je me suis donc étonné de ce que R. Meir a professé l'avis de ne pas employer un soulier ordinaire pour le déchaussement.
Pnei Moshe non traduit
למי נצרכה. לומר דכשירה בדיעבד:
לר''מ דאמר אין חולצין במנעל. לכתחלה וקמ''ל דמודה דבדיעבד כשרה:
בקי לך. כלום אתה מכיר לו:
וכי יש סנדל במקומינו. דלא שכיח ובמנעל היה חולץ. ובבבלי שם בנוסחא אחרת וגריס שם אמר לו וכי חולצין במנעל ועל זה השיבו שם מה ראה ר''מ לומר במנעל חליצתה כשירה דאף בדיעבד פסולה לר' יוסי. והכא מפרשינן לגי' דהאי ש''ס כן מה ראה ר''מ לומר אין חולצין במנעל. כלו' דאפי' אין שם סנדל אין חולצין לכתחילה לר''מ דאפילו על ידי הדחק אין חולצין במנעל שהרי אמר לו וכי יש סנדל במקומינו ואעפ''כ השיבו לו ממנה לדברי ר' מאיר. כן פי' הרמב''ן ז''ל דלא כמי שפי' שם בענין אחר:
רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר שֶׁחוֹלְצִין בְּמַנְעָל שׁוֹמְעִים לוֹ. שֶׁאֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁהֲרֵי הָרַבִּים נָהֲגוּ לַחֲלוֹץ בְּסַנְדָּל. וְהַמִנְהָג מְבַטֵּל אֶת הַהֲלָכָה. רִבִּי זְעִירָה רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר שֶׁאֵין חוֹלְצִין בְּמַנְעָל שׁוֹמְעִים לוֹ. שֶׁאֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁהֲרֵי הָרַבִּים נָהֲגוּ לִהְיוֹת חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל. וְהַמִנְהָג מְבַטֵּל אֶת הַהֲלָכָה.
Traduction
R. Aba ou R. Juda dit au nom de Rav: si Elie venait dire qu'il est permis d'employer même un soulier ordinaire, on l'écouterait; mais s'il venait dire (à l'inverse) qu'il est défendu d'employer à cet effet une sandale, on ne l'écouterait pas; puisque c'est l'usage général de déchausser ainsi, et un usage établi l'emporte même sur une règle. R. Zeira ou R. Jérémie dit au contraire au nom de Rav: si Elie venait dire qu'il est interdit d'employer la chaussure ordinaire à cet effet, on l'écouterait; mais s'il défendait l'usage de la sandale, on ne l'écouterait pas, car c'est l'usage général de déchausser ainsi, et un usage établi l'emporte même sur une règle (465)Ci-dessus, 7, 2; (Baba Metsia 7, 2).
Pnei Moshe non traduit
אם יבא אליהו ויאמר שחולצין במנעל כו' ור''ז אמר בשם רב אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין כו'. וכן פליגי התם רבה ורב יוסף אליבא דרב ואמרינן שם מנעל לכתחילה איכא בינייהו דללישנא קמא עד דלא אתי אליהו ויאמר חולצין אין חולצין לכתחיל' וללישנא בתרא כל כמה דלא אמר אליהו אין חולצין חלצינן לכתחילה כן פי' רש''י ז''ל. ומשמע מהסוגיא דהלכה כלישנא בתרא דהא מתרץ לה התם הא דקתני במתני' לישנא דדיעבד משום סיפא דבאמפילייא פסולה אפי' בדיעבד וכן כתב הרמב''ם ז''ל פ''ד מהל' יבום דחולצין במנעל לכתחילה:
רִבִּי זְעִירָא מְחַוֵּי לְרִבִּי בָּא רִבִּי יִצְחָק כֶּפֶף. אָמַר לֵהּ. וְעָֽבְדִין כֵּן. אָמַר לֵיהּ. וְעָֽבְדִין. אָמַר לֵיהּ. הָא רַבָּן כְּפָף.
Traduction
R. Zeira montrait à R. Aba b. Isaac la forme d'une sandale recourbée, qu'il faut employer en ce cas; et comme R. Zeira lui montrait encore une autre façon, R. Aba demanda s'il est permis de l'employer? -Oui, répondit R. Zeira. Pourtant, observa R. Aba, mon maître a commencé par me montrer la forme courbée (c'est vrai, mais elle n'est pas absolue).
Pnei Moshe non traduit
ר''ז מחוי לר' בא בר יצחק כפף. שהראה לו צורת הסנדל שצריך להיות כפוף:
אמר ליה ועבדין כן. כלומר שר' בא הראה לו עוד בענין אחר ושאלו אם מותר לעשות כן:
א''ל ועבדין. שעושין כן:
הא רבן כפף. הרי רבי הורה לי מתחילה שצריך להיות כפוף והוא סבר דלאו דוקא אלא שבתחילה צריך להיות כפוף ליישבו היטב על הרגל:
רִבִּי זְעִירָא מְחַוֵּי לְרִבִּי בָּא בַּר יִצְחָק. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. קוֹשְׁרוֹ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא יָכוֹל לְהַלֵּךְ בּוֹ מֵאֵילָיו. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִילֵּל. עוֹנְבוֹ כְּדֵי שֶׁיָּכוֹל לְהַתִּירוֹ בְּאַחַת מִיָּדָיו. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מַּתָּרָתָן בְּיָמִין וְתוֹפְסָתָן בִּשְׂמֹאל וְשׁוֹמֶטֶת עֵקֶב בְּיָמִין וְגוֹרְרָתָן בְּיָמִין. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא חֲלִיצָה וְהַתָּרָה בְּיָמִין.
Traduction
R. Zeira montra ensuite à R. Aba b. Isaac la façon de rattacher cette chaussure: il devra y avoir un lien solide, de façon que l'homme puisse marcher sans que la chaussure tombe. Le lien, selon R. Hanania fils de R. Hillel, consistera en une rosette, de façon à pouvoir la défaire par une seule main. Voici ensuite le mode d'opération pour déchausser: la veuve défera le lien par la main droite, saisira le pied par la main gauche, fera lâcher le talon d'avec la chaussure qu'elle attirera par la main droite, de telle façon que l'ensemble de l'acte soit effectué de la droite.
Pnei Moshe non traduit
ר''ז מחוי כו'. בקשירת המנעל:
קושרו. קשר גמור:
כדי שיכול להלוך בו מאיליו. שלא ישמט מעל רגלו:
כיצד הוא עושה. לא גרסינן אלא דר''ח פליג דלא צריך לקושרו בקשר גמור אלא בעניבה סגי כדי שיכולה להתיר כו' ואפשר דלפי גי' הספר ה''ק כיצד היא עושה אחר זה עונבו. שצריך להיות עניבה ע''ג קשר וכ''כ בהגמי''י בשם סמ''ג ומביאו בש''ע בפי' סדר חליצה:
כיצד הוא עושה. אחר כך:
מתרתן בימין. היבמה ותופסת הרגל בשמאל שצריך התרה וחליצה להיות בלי סיוע יד השמאל אלא הכל בימין. וכן הביאו התוס' שם ד''ה ואע''ג שצריך שתתירנו בידה הימנית וכ''כ הרא''ש ז''ל דאף דבגמ' דידן לא אשכחן שהצריכו ימין אלא ברגל וכן הרמב''ם ז''ל לא הזכיר יד ימין לענין חליצה מ''מ נהוג עלמא כההיא דהכא וכן פסק הטור סי' קס''ט:
רַב אָמַר. עִיקַּר חֲלִיצָה הַתָּרַת הָרְצוּעָה. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵּׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי זְרִיקָן מָטֵי בָהּ בְּשֵּׁם רַב. דִּבְרֵי חֲכָמִים. חָֽלְצָה וְלֹא רָֽקְקָה. רָֽקְקָה וְלֹא חָֽלְצָה. לֹא עָשָׂה כְּלוּם עַד שֶׁתַּחֲלוֹץ וְתָרוֹק. אַף עַל גַּב דְּרַב אָמַר. עַד שֶׁתַּחֲלוֹץ וְתָרוֹק. מוֹדֶה רַב. עִיקַּר חֲלִיצָה הַתָּרַת הָרְצוּעוֹת.
Traduction
Rav dit (466)Ci après, 3.: l'essentiel du déchaussement consiste à défaire le cordon d'attachement (467)V. (Baba Batra 3, 3).. Mais R. Aba n'a-t-il pas dit au nom de R. Juda, ou R. Zeriqan penchait à l'admettre au nom de Rav, que selon l'avis des sages la veuve qui aurait déchaussé et non craché, ou celle qui aurait accompli ce détail de la cérémonie et n'aura pas déchaussé, est considérée comme si elle n'avait rien fait, jusqu'à ce qu'elle ait accompli ces deux parties graves de la cérémonie? Il est vrai que Rav exige, sous peine de nullité, cet ensemble complet; cependant, il reconnaît que l'essentiel consiste à défaire les cordons de la chaussure.
Pnei Moshe non traduit
רב אמר עיקר חליצה התרת הרצועה. וקס''ד דסבר דאין מעכב אלא התרת הרציעה ומידי אחרינא לא:
ופריך לא כן כו' דברי חכמים. לדברי חכמים לקמן הל' ג' גבי פלוגתא דר''א ור''ע וקאמר שם רב דלדברי חכמים חליצה ורקיקה מעכבין:
ומשני אע''ג דרב אמר עד שתחלוץ ותרוק מודה כו'. כלומר דתרווייהו בעינן וה''ק אעפ''י שרקקה עיקר חליצה צריך נמי התרת הרצועות ואגב נמי קמ''ל בזה דכסדרן לא מעכב וכדאמרי' בבבלי שם דהקדים רקיקה לחליצה מה שעשה עשוי והיינו דקאמר עיקר חליצה כו' לומר דכשהתירה ואפי' אחר הרקיקה הויא עיקר חליצה. א''נ דבחליצה גופה קאמ' דעיקר הויא התרת הרצועות ואעפ''י שלא שלפה מעל רגלו קיימה עיקר החליצה ולעולם צריכה נמי שתרוק דתרווייהו בעינן אליבא דרב:
רַב אָמַר. עִיקַּר חֲזָקָה הַכְנָסַת פֵּירוֹת. לֹא כֵן אָמַר רַב. וְהֵן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מְנַכֵּשׁ וּמְעַדֵּר. אַף עַל גַּב דְּאָמַר רַב. וְהֵן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מְנַכֵּשׁ וּמְעַדֵּר. מוֹדֶה רַב. עִיקַּר חֲזָקָה הַכְנָסַת פֵּירוֹת.
Traduction
De même Rav dit: le fait essentiel pour acquérir un champ consiste à en recueillir les produits. Mais Rav n'a-t-il pas dit qu'il faut avoir vu le possesseur épierrer et sarcler son champ? C'est vrai, fut-il répondu, Rav exige ces détails pour la constatation officielle d'une propriété; toutefois, Rav reconnaît que l'acte essentiel de la prise de possession d'un champ consiste dans la rentrée des produits.
Pnei Moshe non traduit
עיקר חזקה. חזקת ג' שנים בשדה:
הכנסת פירות. שצריך שיראו אותו מכניס פירותיה לביתו. וגרסינן לה לקמן פרק חזקת הבתים הלכה ג' ואגב דאיירי במילתי' דרב ודמיא לההיא דלעיל מייתי לה הכא:
לא כן אמר רב והן. ודוקא שראוהו מנכש ומעדר בשדה זו דאז הוי חזקה:
אע''ג כו'. כדלעיל דתרווייהו בעינן קאמר ואפילו ראוהו מנכש ומעדר אינו כלום עד שיכניס הפירות וכן פסק הטור ח''מ סי' קמ''א:
Yevamoth
Daf 66b
אָמַר רִבִּי יַנַּאי. חָלַץ הוּא וְהֶחֱזִירָה הִיא. חָֽלְצָה הִיא וְהִתִּירָהּ הוּא. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. אִם רָצָא לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר. לָמָּה. מִשּׁוּם שֶׁאֵין שְׁתֵּיהֶן בָּהּ אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֵינָן עַל סֵדֶר. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. חָֽזְרָה וְהִתִּירָה. תֹּאמַר מִשּׁוּם שֶׁאֵין שְׁתֵּיהֶן בָּהּ. הֲרֵי שְׁתֵּיהֶן בָּהּ. 66b הֲרֵי לֵית טַעֲמָא דְלֹא מִשּׁוּם שֶׁאֵינָן עַל הַסֵּדֶר.
Traduction
R. Yanaï dit: si l'homme a détaché la chaussure du pied, et la femme a seulement délié les cordons, ou si la femme a retiré la chaussure, mais l'homme l'avait déliée, un tel acte (incomplet) est sansvaleur; si l'on veut s'y reprendre ensuite (pour délier les cordons), ce n'est plus permis. Pourquoi? Est-ce parce que la femme n'a pas accompli les deux parties de l'acte? Ou parce qu'elles n'ont pas été accomplies dans l'ordre voulu (de commencer par délier)? II y a une différence pratique entre ces deux motifs, au cas où la femme s'y est remise: or, en ce cas on ne peut pas lui reprocher de n'avoir pas accompli les deux parties de l'acte; donc, l'on ne saurait invoquer que le défaut d'ordre dans les opérations.
Pnei Moshe non traduit
חלץ הוא. שמט המנעל מן הרגל:
והתירה היא גרסינן. שהתירה הרצועות:
חליצתה פסולה. עד שתתיר היא ותשמיט היא וכדאמר נמי בבלי שם:
אם רצה להחזיר. כדמפרש ואזיל:
ובעי למה פסולה אי טעמא משום שאין שתיהן בה. שלא עשתה היא שתיהן או דטעמא שאינן על סדר חליצה דבעינן התרת הרצועות מקודם ונ''מ דאפילו תתיר הרצועות לאחר מכאן אינו כלום כדמסיק מה נפק כו':
הרי לית טעמא דלא כו'. מדקאמר אם רצה להחזיר לא יחזיר דמשמע דאסיפא קאי חלצה היא והתיר הוא ואינו מועיל שתחזיר הרצועות ותתיר היא והרי שתיהן בה ש''מ דאין הטעם אלא משום שאינן על הסדר דאלו ברישא למה לא יועיל חזרה כשישים המנעל על רגלו ותשמיט היא דהא התירה הרצועות מקודם והרי שתיהן בה ועל הסדר הן. א''נ הא דקאמר אם רצה להחזיר כו' לומר שאין החליצה כלום ולא נפסלה לאחין וכדמפרשינן לקמן והכא לא קאמר אלא מדאמרינן דאפילו חזרה והתירה אח''כ לא הויא חליצה ש''מ דטעמא מפני שאינן על הסדר הוא:
אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. יֵשׁ מֵהֶן שֶׁאָֽמְרוּ. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה וְאִם רָצָא לְהַחֲזִיר יַחֲזִיר. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁאָֽמְרוּ. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה וְאִם רָצָא לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר. בְּאִמְפִּילִייָא וְהַחוֹלְצָה לְקָטָן חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. וְאִם רָצָא לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר. חָֽלְצָה בְּאִמְפִּילִייָא. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. בְּאִמְפִּילִייָא שֶׁלָּעוֹר. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. בְּאִמְפִּילִייָא שֶׁלַּבֶּגֶד. בְּמַנְעָל בְּאִמְפִּילִייָא. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. כְּשֶׁהָֽיְתָה בְּאִמְפִּילִייָא שֶׁלַּבֶּגֶד וּמַנְעָל שֶׁלָּעוֹר. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. כְּשֶׁהָֽיְתָה אִנְפִּילִייָא שֶׁלָּעוֹר וּמַנְעָל שֶׁלַּבֶּגֶד. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יוֹצְאִין בְּאִמְפִּילִייָא בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין יוֹצְאִין בְּאִמְפִּילִייָא. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר. יוֹצְאִין. בְּאִמְפִּילִייָא שֶׁלַּבֶּגֶד. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין יוֹצְאִין. בְּאִמְפִּילִייָא שֶׁלָּעוֹר.
Traduction
R. Eléazar dit: en certains cas, après ce déchaussement nul, il est permis de recommencer la cérémonie dans des conditions valables; dans d'autres cas, lorsque le déchaussement est sans valeur, il n'y a pas lieu de le recommencer. Ainsi, ld'emploi d'une sandale de feutre (impilia) ou le déchaussement opéré sur un enfant, rend la cérémonie nulle, et il n'y a plus lieu d'y revenir, si même on le désire (et la femme peut s'unir par lévirat). Si l'on a déchaussé avec des sandales de feutre, les uns déclarent cet acte valable, d'autres le déclarent impropre. Les premiers, qui admettent un tel acte, parlent de chaussons en peau; les autres qui le repoussent comme nul, parlent de chaussons d'étoffe. Si l'homme avait un soulier par dessus la pantoufle (et qu'il a été ainsi déchaussé), selon les uns, cet acte sera valable; selon d'autres, il sera nul. Le premier, qui l'autorise, parle du cas où le chausson est d'étoffe, et le soulier de cuir (le chausson, en ce cas, ne compte pas, et ne forme pas obstacle); ceux qui le déclarent nul parlent du cas où même le chausson est de cuir, comme le soulier (alors l'acte n'est pas effectué directement sur le pied). Selon l'avis des uns (468)Cf. J., (Yoma 8, 1); (Taanit 1. 6) 64d, il est permis le jour du Kippour de sortir en chaussons; selon d'autres, c'est interdit. R. Hisda dit: les premiers qui l'autorisent parlent de chaussons d'étoffe; les autres parlent de cuir.
Pnei Moshe non traduit
יש מהן שאמרו כו'. דיש חליצה פסולה דיכול לחזור ולחלוץ חליצה כשירה וכלומר דפסולה ופוסלת על האחין היא ואם רצה להחזיר ולהתירה יחזיר ויחלוץ חליצה כשירה:
ויש מהן שאמרו חליצה פסולה ואם רצה להחזיר לא יחזיר. כלומר דיש מהן דחליצה לאו חליצה כלל ולא פסלה על האחין דאפילו מתייבמת היא והאי לא יחזיר כמו אין צריך להחזיר. וזהו לפי כללא דנקטינן דכל מקום שאמרו אינה חליצה לא נפסלת על האחין ולא מן הכהונה וכל מקום שאמרו חליצה פסולה נפסלת וצריך לחלוץ לה חליצה כשירה וכן אמר בבבלי פרק כל הגט וכ''כ הרמב''ם ז''ל פ''ד מהלכות חליצה:
ומפרש באמפילייא וכן החולצת לקטן כו' לא יחזיר. דלאו חליצה היא כלל ומותרת להתייבם וכ''כ הרא''ש ז''ל לקמן גבי והחולצת לקטן:
באמפילייא של בגד. דעור בעינן מידי דמגין. וכן מחלק רבא בבבלי שם:
במנעל באמפילייא. שחלצה בשתיהן זה ע''ג זה:
באמפילייא של בגד ומנעל של עור. והאמפילייא בתוך המנעל דכיון דשל בגד אין ראוי לחליצה בטלה לגבי המנעל וקרינא ביה מעל רגלו:
כשהיתה אמפילייא של עור ומנעל של עור. דכיון דתרוייהו של עור וראוין לחליצה הן הוי כמנעל דמנעל ולא מעל רגלו ולפיכך חליצתה פסולה:
יוצאין באמפילייא ביום הכיפורים. דלא הוי מנעל:
בְּסַנְדָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָקֵב כָּשֵׁר. תַּמָּן אָֽמְרִין. כְּגוֹן אִילֵּין קנסורס. וְרַבָּנִן דְּהָכָא אָֽמְרֵי. כְּגוֹן אִילֵּין דִּידָן. אָמַר רַב. אִילוּלֵי דְחָמִיי רִבִּי חִייָה רוֹבָא חֲבִיבִי חָלַץ בְּהָדֵין שׁוּרְצִיפָא דְשַׁנְצוֹי לָא הֲוָה לִבָּן רָב עֲלֵיהֶן לְמֵיעֲבַד כֵּן. אָחוֹי דְאִימֵּיהּ דְּרַב כַּהֲנָא חָלַץ בַּלַּיְלָה בְּיָחִיד בְּלֵילֵי שַׁבָּת בְּסַנְדָּל שֶׁלַּשַּׁעַם וּמֵיעוֹמֵד. אָמַר רִבִּי זְרִיקָא. וְלֹא רָֽקְקָה. שָׁמַע רַב וְאָמַר. מָאן יַעֲבֵד דָּא אֶלָּא אָחוֹי דְּאִימֵּיהּ דְּרַב כַּהֲנָא.
Traduction
⁠— '' Une sandale qui a un talon peut servir '', est-il dit. Ce sont, par exemple, disent les Babyloniens, les sandales, (171)Cf. ci-après, 4, 10,( 7, 5 )( 8b), (et 11, 7) ( 12a).; selon les rabbins d'ici, ce sont nos sandales usuelles. Rav dit: si je n'avais pas vu mon oncle, R. Hiya le grand, déchausser à l'aide de sandales à courroie (469)La spartea, sorte de sandale, est citée par Ducange, 6, 623 dit BrŸil, JahrbŸcher, 4, 47. (aisées à défaire), nous n'aurions pae eu la hardiesse d'en user à cet effet (470)Le passage parallèle du Talmud Babli, 104a, est cité dans Maïmonide, Guide des Egarés,(1, 46 ). L'oncle maternel de R. Cahana déchaussait la nuit, seul, même le vendredi soir, avec une sandale de résine durcie, debout. De plus, dit R. Zeriqa, il dispensait même la femme de cracher (quoique la Bible le prescrive). Lorsque Rav entendit exprimer cet avis, il dit: nul autre que l'oncle maternel de R. Cahana peut se permettre d'agir ainsi.
Pnei Moshe non traduit
קנסורס. שם צורת סנדל ידוע:
אילן דידן. כעין סנדל שלנו:
שורציפא דשנצוי. סנדל שיש לו שנצית ונוח לחלצו:
לא הוה לבן רב עליהן. לא מלאנו לבנו לעשות כן. וכדאמר בבלי שם דלא הואי חליצנא אלא בסנדלא דטעייא דמיהדק טפי:
חלץ בלילה כו'. כולן במעשה אחד:
שעם. גמי קשה ומגין הוא:
ור' זריקה אמר דגם זה היה שלא רקקה. והכשיר:
מאן יעבד דא. להתיר כולן:
אלא אחוי כו'. דרב גוברי' ובבבלי ק''ד גריס במוק וביחידי ובלילה וכדמסיק שם דכולהו יחידאה קתני להו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source